הכרעת דין וגזר דין בתיק ת"פ 456-07-10

אני מרשיע את הנאשם על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות ובאישומים כדלקמן:

אישום ראשון:

עבירה של כניסה לישראל שלא כדין עבירה לפי סעיף 12 (1) + (1)(ב) לחוק הכניסה לישראל .

אישום שני:

עבירה של כניסה לישראל שלא כדין עבירה לפי סעיף 12 (1) + (1)(ב) לחוק הכניסה לישראל .

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' תמוז תשע"ב, 10/07/2012 במעמד הנוכחים. 

ב"כ המאשימה טוענת לעונש :

הנאשם יליד 77' ללא הרשעות קודמות. על פי תיקון החוק במדיניות החטיבה לטעמנו מתחם העונש ההולם לנאשם בעבירה בה הורשע, עם עבר פלילי, הינו בן חודש לשישה חודשי מאסר בפועל על כל כניסה לישראל. לא מדובר במי שנכנס רק בשתי הזדמנויות לארץ, גורש פעם אחר פעם, מאחר ומדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, עבירות ישנות ואין עבירות נילוות יש לאמץ את העונש בתחתית המתחם ולהשית על הנאשם 45 יום, מאסר על תנאי וקנס מתוך ההפקדה על סך 5,000 ש"ח.

ב"כ הנאשם טוען לעונש :

אני די תמה על המדיניות המוצגת ובלי להביא פרטים ונימוקים על הפערים הגדולים וזה נותן פתח לכך שיהיה פערי ענישה.בסופו של דבר אין בדברים האלה מה שנקרא תקדים מחייב, כל עונש לגופו ואינדיבידואלי ונבחן על רקע מי הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה, ואי אפשר לטעון שעונש של שבוע ימים זה לא נכון ועונש של חודש הוא נכון, ומה שצריך לבחון זה את הנסיבות. הנאשם אב לארבעה ילדים ונסיבות הכניסה שלו לישראל היו בזמן שהוא עובד במדינת ישראל, הכניסה שלו היתה אך ורק למטרה הזו. עבירה יש. אבל אני אומר שבמחוז ת"א אנשים ללא עבר פלילי כלל לא מוגש כנגדם כתב אישום  אני לא יכול להביא לבית המשפט כל מדיניות ענישה בין מחוז למחוז אבל זה המצב. הנאשם ביצע את העבירה מלפני שנתיים ימים, גם בחלוף שנתיים ימים הוא עדיין לא ביצע את העבירה מחדש. בסופו של דבר יש נאשם שהודה בכתב האישום ועונש כפי שאני עותר אליו - הנאשם ישב שבוע שלם במעצר. ואני מבקש מבימ"ש שיסתפק בענישה זו. כל ענישה אחרת, תוצאתה במידה מסויימת היא תחתית המטרה, יש לו משפחה, הוא נכנס לישראל כדי לסיים את התיק שלו, הודה בכתב האישום, לא ניסה להתחמק מהליכי שפיטה, אני מבקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

אציין חלוף הזמן , החרטה של הנאשם אבקש שבית המשפט לא יוסיף לו עונש מאסר ויסתפק בענישה צופה פני עתיד.

<#5#>

גזר דין

גזירת דינו של נאשם זה שלפני היא מלאכה קשה במיוחד, בדרך כלל משפטים אלה של שוהים בלתי חוקיים או אלה הנכנסים לישראל שלא כחוק מובאים לדין בהיותם במעצר ובדרך כלל על פי מדיניות הענישה הנקוטה במקומותינו נסיבותיו של הנאשם לעונש  הראוי הוא חודש מאסר.

במהלך הדיון ציינתי באוזני בא כח הנאשם שאך אתמול דנתי  עם נאשם בנסיבות דומות ביותר ללא עבר פלילי כשאני רואה חמש כניסות לישראל כמעשה אחד ל- 35 ימי מאסר.

עונש זה ניתן כמעט באופן עקבי בנסיבות דומות לאלה של הנאשם, ושואל אני שאלה מדוע אפלה נאשמים אחרים בעונש חמור יותר לעומת הנאשם שלפני. מה הוא הנימוק שיש בו כדי לבסס שוני בענישה. הנימוק היחיד שבולט לעין הוא שהנאשם משוחרר ויתרה מזו משוחרר משך כשנתיים.